על-מנת לשמור על הסדר והביטחון, רשאית המדינה לשלול את חירותו של אדם גם לפני שבית משפט פסק כי הוא ביצע עבירה כזו או אחרת. למרות העבודה שמדובר בעונש חמור, כאמור עוד לפני שהוכחה אשמתו של אדם, ובמקרים רבים עוד בטרם הוגש כתב אישום, ישנה מגמת גידול במספר הבקשות למעצר מצד המשטרה – וגם במידת ההיענות של השופטים. בהתאם גדל גם הצורך בשירותיהם של עורכי דין מיומנים שיעזרו לאדם להימנע מחוויה קשה זו.
אילו סוגי מעצרים מותרים במדינת ישראל?
עורכי דין פליליים מסייעים לכל מי שמוגשת נגדו בקשת מעצר. גם במקרה שבו בקשה כזו כבר אושרה ניתן להגיש ערעור. בישראל ישנם 4 סוגי מעצרים:
א. מעצר ללא צו – מעצר לפרק זמן של עד 24 שעות בלבד. לאחר מכן אם המשטרה מעוניינת להאריך את המעצר היא מחויבת לקבל צו שופט. קצין משטרה מוסמך להאריך מעצר בעד 24 שעות נוספות לכל היותר אם נדרשת חקירה דחופה שמונעת הבאת חשוד לבית משפט.
ב. מעצר ימים – מעצר על סמך צו שופט לפרק זמן של עד 15 ימים לצורך ניהול חקירה. בית המשפט רשאי להאריך את מעצר הימים ל-15 ימים נוספים לכל היותר. לאחר מכן ניתן לעצור רק אדם שהוגש נגדו כתב אישום.
ג. מעצר עד תום ההליכים – במקרה שבו מוגש כתב אישום, רשאי בית משפט להחליט גם על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.
ד. מעצר מנהלי – מעצר של אדם מבלי להעמידו כלל למשפט.
איך עורך דין משכנע את בית המשפט להימנע מהוצאת צו מעצר?
דרך פעולה אפשרית אחת של עורך דין שתחום המומחיות שלו הוא מעצרים היא הטלת ספק בצורך לעצור את האדם. בהקשר זה כדאי לדעת שהעילות האפשריות למעצר הן חשש סביר לשיבוש הליכי חקירה, לבריחה של החשוד או הנאשם ולסיכון ביטחונם של אחרים.
אופציה נוספת העומדת לרשות עורך דין מעצרים היא הצגת נסיבות אישיות ייחודיות שבית המשפט ייקח בחשבון. כמו כן עשוי עורך דין להציע חלופות למעצר ובהן מעצר בית או הפקדת ערבות כספית. במשרד עו"ד מנשה-רון הצטבר ניסיון רחב היקף בייצוג חשודים ונאשמים בהליכי מעצר, ועל כן בעזרת עורכי הדין במשרד הסיכוי לאי הוצאת צו מעצר גבוה.
